לפני 8 שנים. 2 בינואר 2016 בשעה 18:13
אני אוהבת לרצות את הגבר שלי.
TO PLEASE.
מרגישה בשליטה כשאני יודעת מה הוא אוהב ומה הוא רוצה, כך אני יכולה לספק את צרכיו ומאוויו.
הידיעה היא השוט שלי, הכוח והעוצמה.
בכל היכרות חדשה, עם גבר שמעניין אותי כמובן, יש את החדש והלא מוכר.
רבים מחובבי ההרפתקאות רואים בכך יתרון כמובן, ריגוש, הזדמנות לגלות.
עבורי הזרות הזו מאיימת.
כי איך אוכל לרצות אותו אם אני לא יודעת מה הוא מעדיף?
לפעמים מדמה את עצמי לזונה בבית בושת יוקרתי, כזה של המערב הפרוע - הלקוח שואל לשמי ואני משיבה בחינניות "איך תרצה לקרוא לי?"
ההחלטה היא שלך, מה שתרצה, מה שתעדיף, מה שתגיד.
אתה תנחה אותי לשביעות רצונך במקום לתת לי לבחור או להחליט לבד.
כי אתה יודע טוב יותר מכולם מה עושה לך טוב, ואני שואפת לדעת טוב יותר מכולם איך לתת לך את זה.
