ייסוריה של המידה הטובה

הכי נקייה שלי. הכי חלקה שלי. הכי מבושמת. הכי מושקעת. ככה מגיע לך לקבל אותי.

כבר לילה ואתה גמור. אוסף אותי. ויודעת שבשבילי תעשה הכל. תשאב כל מה שנשאר ממך להיום.

חיבוק של אבא. נוהג ביד אחת ובשנייה בודק את רטיבותי שלא מאחרת לבוא.

עוצרים במגרש שלנו. הוא חשוך ויש בו ריח של ים. ושם אני חופשייה. 

אתה יוצא מהרכב. בקרוב גם אני אצא אבל זה תפקידך. להוציא אותי פיסית. אולי דרך משיכה ביד? בשיער? לבחירתך.

עכשיו לא מדברים. אני מוצמדת לרכב שעוד חם מהנסיעה. נעמדת בפוזיציה שהוריתי לי בפעם הראשונה והשתמרה.

ראש למטה. תחת למעלה מובלט. ידיים על החלון. רגליים מפושקות. אני רוטטת. מחכה למכה שתציל אותי.

אתה מחליק ממך את החגורה. מלטף אותי בעזרתה. אני נוטפת. כל הצלפה אני מבליעה צעקה וחיוך. אני גיבורה.