לפני 10 שנים. 22 במרץ 2014 בשעה 16:59
״כנראה שיש שני סוגי אנשים בעולם. ישנו הסוג שפשוט חי את חייו, מרוכז ברגע ובמה שיש לעשות בו. כשמגיעה אהבה, הוא מחייך אליה ונותן לה להכנס, אבל לא יוצא מכליו באמת. הוא היה מסתדר גם בלעדיה, אבל נחמד שהיא הגיעה.
וישנו הסוג השני, הסוג שלי, שכל החיים מרגיש שהוא מתגעגע למישהו שעוד לא פגש, שמחכה כל הזמן לרגע שבו הגעגוע ייפסק ומישהו ייכנס בדלת. אנחנו סוג בעייתי, הסוג השני. מחפשים משמעות בכל מחווה קטנה. צלצול בדלת, זר שעובר מולינו במעבר חצייה, מלצר שמחייך - הכל סימנים, הכל אופציות שצריך לבדוק. אולי פתאום, לך תדע, יגיע מישהו וייפול בדיוק לתוך החור שלנו בלב.״
(יואב בלום)
