ייסוריה של המידה הטובה

איך אתה מעיז ללכת לי ככה

איך אתה מנשק וסוטר לי ומשלח אותי לדרכי

איך אתה כל כך מחזיק את עצמך

איך הזיפים שלך נעמו לי

איך העיניים שלך ליטפו אותי

איך המילים שלך תסכלו אותי

קצת שונאת אותך עכשיו קצת שונאת

לשכב לבד משובללת בעצמי

מרטיבה את הכרית והשמיכה

לחיים אדומות מלהט שחורות מאיפור

אין לי חיוך לתת לך עכשיו

אין לי כח אפילו להתרומם

העיניים שלך... 

כוכבים של הטבע

התגעגעתי אליהן מביטות בי

האצבעות שלך...

גבעולים של הרגש

התגעגעתי אליהן צובטות אותי

כל מה שייצא מזה הלילה זה פאקינג לייק.