בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ייסוריה של המידה הטובה

לפני 8 שנים. 25 באוגוסט 2015 בשעה 7:25

קשה לכלבה להיות בעד עצמה. היא תלויה. ברצון אדונה. נתונה לפקודותיו. זה חונק ומשחרר אותה. זה קשה לה. היא לא מחליטה. היא מאופקת. טועה ומתנצלת. היחסים לא שווים. אסור לדרוש. אסור לרצות. היא חיה כדי לרצות את אדונה. והוא טוב אליה. והוא מבין וסבלן ומקשיב לה. ולא עושה לה דווקא. היא חשובה לו. גם הוא מאופק. אבל לא כי הוא צריך. ככה הוא. היא רגישה. היא מוצפת מחשבות ותשוקות נסתרות והן בלועות בתוכה. היא כלואה בעצמה. ולא משנה אם היא תרצה להשתחרר ממנו, ותעשה הכל כדי שהוא ישחרר אותה, היא תישאר עם זה בתוכה. גוף. שרק רוצה שישתמשו בו. שיזיזו אותי ויצליפו בו ויסטרו לי ויזיינו אותו כרכוש. להיות חורים. לספוג כאב. להיחנק מזין בכל החורים. להיחנק משקיקה כשזה איננו. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י