הסרטים הם רק פלטפורמה לדמיון שלי. לרצון העז שלי שתהיה פה איתי. תתפוס אותי כמו כלבה, מהשיער, תצליף בי, תזיין אותי, תוליך אותי דרך חוריי. תפער אותי. תצבע את הגוף שלי עם הידיים שלך.
אפשר היה לחשוב, יכל לקרות, שהימים האחרונים, בהם אתה מאוד חולה וכתוצאה מכך אתה לא במיטבך ואנחנו לא בשיא התקשורת בנינו, שמשהו ישתבש. שיהיה לי יותר מדי "חופש", זמן לחשוב מחדש, לבחון את הקשר שלי אתך קצת מבחוץ.
יכול היה לקרות שאתפרק מרוב געגוע וארגיש נטושה ויכול היה לקרות שאבין שכל הסיפור הזה לא מתאים לי.
ובעצם, לא קרה כלום. אני בטוחה בך, בנו, כל כך.
בימים האלו דאגתי לך וחשבתי עליך לא פחות אם לא יותר מבדרך כלל. המחשבות שלי לא נדדו לגברים אחרים ולחיים אחרים ולא צפו בי שאלות וספקות. אתה שם ואני פה. ככה זה היה וכך זה כעת. אני פה. שלך. למרות שלפעמים עושה שטויות ומקלה ראש ונותנת לדברים לקרות. אני יודעת שאני מאכזבת ומכעיסה. אבל אני שלך. אני יודעת שלאורך שנים היו לך כלבות שהיו שייכות לך. וזה כבר לא מיוחד בשבילך, לשמוע את המילים הללו.. "אני שלך"... אבל בשבילי הן כן מיוחדות. ומבחינתי הן נדירות. כי אני לא מגיעה לשלב הזה.. של ההתמסרות. אני 99% מהפעמים בורחת, כפי שנוכחת לדעת. אני מרגישה שזו חוצפה לבקש ממך "להעריך" אותי.. על שאני כאן ושלך. אבל אני מדי יום מופתעת מזה מחדש.. זה לא מובן מאליו. כי למרות שאני לא הכי שלמה עם עצמי או אוהבת את עצמי - דבר אחד אני כן, וזה דואגת לעצמי. ואני לא אפקיד את עצמי בידי כל אחד.
אני לא ילדה-כלבונת עיוורת מאוהבת. אני לא משחקת את משחק ה"איזה סקסי שהוא כזה קשוח, אני אמרוד ואראה את תגובתו." לא. כואב לי כשמאכזבת אך עם זאת חשוב לי להישאר נאמנה לעצמי. אני אומרת שאני אוהבת אותך כי יש בך כל מה שאני יכולה לחלום עליו בגבר, וזה גורם לי להעריך אותך כבן אדם. כמה חוזק ובינה.. כמה מסירות ודאגה..כמה יציבות יש בך. יציבות.. אתה אי של שפיות בים הסוער שלי. דווקא אתך השפיות, כשכל אחד מבחוץ יחשוב את ההפך בדיוק. לפעמים אני לא מבינה איך לא כל אחת נמשכת לגברים כמוך.. והבנתי, שאני נועדתי לגבר כזה. וגם עברה בי מחשבה שאולי במרוצת השנים, קשה להכיל גבר כזה שצריך להיות בשליטה כל הזמן ושהמילה האחרונה שלו. צריך המון סבלנות והכלה וויתור. ואז חשבתי על ההפך, על מה יקרה לי במרוצת השנים אם לא אהיה עם גבר כזה. וזה הרבה יותר נורא כי אני רואה את עצמי נופלת ואובדת בקשר כזה. פתאום נזכרתי במשפט הזה, מתוך שיר - "חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע."
רציתי לכתוב לך מייל על געגוע אליך וזה מה שיצא. לפעמים אני תוהה אם אתה מבין אותי, את המחשבות שלי כשאני שופכת אותן בכתב.
