סקרנות מאוחרת

יש את הימים הללו שמאד קשה לי להתבטא
רכבת של תחושות ומחשבות עוברת בי. ובקרונות שלה יש גם לא מעט רגשות.
ואני לא יודעת למה להתייחס קודם.
בדכ אני מאפשרת לעצמי שקט. מתקפלת פנימה לתוך עצמי, מחכה שיגיעו מילים שיבהירו לי אותי.
מילים שיעצרו את הרכבת הדוהרת הזו ויאפשרו לי להבין, לפעמים זה אפילו ברמת הלדעת מה אני מרגישה.
מה התרחש או לא התרחש. 
האם זו תגובה שלי לאכזבה, או שמא זו תגובה שלי לתחושה שלי שלא התבטאתי - פיזית- כמו שרציתי?
אתם בטח תוהים איזה פוסט יומהולדת מדכא זה❓ 🙂
אבל לא אני בכלל לא בדאון, אני רק יודעת שעלי להוציא מתוכי את כל הקוצים הקטנים שדוקרים אותי.
אלה בתוכי שמתעקשים שאתן לכל דבר מקום וזמן.
אני רוצה להניח לדברים פשוט להיות. לחוות את החוויה מבלי לנסות להבין אותה.

יומההולדת שלי היה בתחילת שבוע שעבר ממש בתום ההסגר בו הייתי נתונה בכל הימים הללו.
הצורך, הרצון, הגעגוע ה--- המון דברים זעקו מתוכי כולם כולם רצו להתפוצץ ולהתנקז במפגש יומהולדת עם האדון האהוב שלי, שלנו.
החיים הביאו אותנו למקום מעט אחר וחדש יחסית בקשר :)
אני אוהבת חדש, אני אוהבת שינוי, אני אוהבת מעברים.
אני אוהבת את הכאב שהוא מעניק לי.
אני אוהבת את הקול שלו קורא לי בכינויים שהוא בחר לי - אני לא חושבת שיש לו מושג כמה אני אוהבת אותם.
אוהבת להקשיב לטון ולמנעד בו הוא אומר אותם בין אם זה כשאנחנו נפגשים ובין אם זה בהודעות. בדרך בה הוא אומר את המילים אני מרגישה מה הוא מרגיש וחושב עלי באותם רגעים. 
אני לא אומרת לו את זה🤦‍♀️למרות שאני אומרת לו, לרוב, הכל. את כל נדנדת התחושות והרגשות שבי.
לפעמים, הרבה יותר מידי.
סלח לי אדון שלי 😄 וזה הזמן גם לבקש סליחה מבן זוגי שסופג הרבה יותר מזה...
כי בזמן יומהולדת {אני חוגגת מהלועזי עד העיברי או הפוך } זה ימים של להגיד תודה לכל אלה שמנערים לי את הלב ואת הגוף
להגיד תודה לכל אלה שמצליחים לאסוף לתוכם את החלקים הקשים והקוצניים שבי כמו את אלה המתוקים והרכים.
כי מאז שנתתי לאישה הנשלטת שבתוכי להיות מי שהיא, אני הרבה יותר אני.
הרבה יותר אישה, אוהבת, חזקה, חלשה, נותנת, מקבלת.
אני זקופה, ולא רק בגלל אימוני הכושר 🏃🏼‍♀️ אלא בעיקר בגלל אימוני האושר
אני יותר בטוחה ושלמה
מרשה לעצמי להיות רגישה, פגיעה ורטובה :)
רק בקשה אחת יש לי, שהיא תכלס האיחול שלי לעצמי השנה.
תפסיקי לחפור, לחקור ולנסות להבין הכל, לא כל דבר הוא תשובה ל-למה.
לא כל דבר צריך מילים.
תניחי, תרפי, תשחררי, תתמסרי ללב הפתוח ולכל הלחישות שלו.




בלגן? לא נורא תתמודדו או שלא 😋 אני פרקתי, לפחות חלק....

שבוע טוב 💚