אני קוראת על זה כאן לא מעט במשך השנים ואני ממש לא בטוחה שחוויתי כזה, כמו שמדברים וכותבות עליו כאן.
אבל, שמתי לב שאצלי,
אחרי סשן עמוק מהרגיל, כזה שלוקח אותי לעוד מחוזות בתוכי ובתוך הקשר.
אחרי סשן שמותח ומושך גדרות שיש מצב שלא ידעתי עליהם אפילו.
אחרי סשן שאני עוד יותר מבינה כמה אני שלו, כמה רחוק ועמוק הוא יכול ללכת ולקחת אותי ואותנו איתו.
אחרי סשן בו הוא מעמת אותי עם עוד סיטואציה שלא היה לי מושג שאני בכלל יכולה להיות בה.
אחרי סשן שבו אני מרגישה כמה הוא סומך ואוהב ויודע שאני גם.
אחרי סשן שבו אני חווה ציות, בלי מחשבה, רק מתוך אהבה, והרצון הגדול לעונג המרגש והמתרגש שקורה סביבי, בנוכחותי, איתי.
אחרי סשן בו אני חווה נדנדה של התנתקות והתמסרות שמשחררת את המוח ומאפשרת לגוף וללב להיות שם בדיוק לצרכים ולרצונות שלו ושלו וגם לשלי.
אחרי כזה מפגש אני בסאב ספייס משלי לפחות כמה שעות אם לא מעבר לזה.
מרגישה מהלכת בתוך בועה בחלל העולם שעושה לי נעים בכל הגוף, ספייס כזה שממשיך את הניתוק הזה שבו אני רק מרגישה ולא חושבת, כזה ששנת הלילה בו עמוקה יותר והמעוף גבוה יותר.
זה הסאב ספייס שלי 🙂
בוקר טוב אנשימים 💙
