שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 4 שנים. 11 בספטמבר 2020 בשעה 11:05

קמה
מחפשת את המפתחות 
לא בכיס
לא במנעול
לא ביד
לא על המדף
פותחת את הפה להתעצבן על הזיכרון המתעתע שלי
והן נופלות על הרצפה
אופסס
אני מדיימנת את עצמי כמחזיקת מפתחות
על ארבע, בפתח הבית הנכון...
חצי חיוך עולה לי על הפנים
רק חצי?
כן
כך אני מרגישה בימים אלו
מחזיקה את המפתחות
לא יודעת אם לפתוח יותר
או לסגור קצת
אולי להתרחק. 
אני אוהבת קרוב
פתוח
לא נעול !

חצי אני, לא תמיד אני יודעת איך חצי אני הופך לשלם :)
אז אני מחזיקה את מפתחות נשמתי והמילים שלי בפה
מחכה שמישהו יקח
יסובב
יפתח
והכל ישפך החוצה.




בכלל התכוונתי לכתוב חלום אירוטי - לא הצליח לי :)



שבת שלום 

אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - שואלת את עצמי למה לא נכנסתי לקרוא אותך כאן חודשים ארוכים כל כך וכמה יפה את כותבת.

ואולי בגלל שאני ממילא לא קוראת כאן כלום אפפעם, בעיקר נכנסת.. מקיאה מילים סתומות ומחשבות מתעתעות ויוצאת בחזרה לעולם שבחוץ.. ושוב. כמה יפה כתבת אותך 💜
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - אולי...
כי זה גם מה שאני עושה
אבל, הן אפעם לא סתומות
לא שלך ולא שלי
זה רק שהן ברורות מאד
לכותבת 😎

ואיזה חיוך עשתה לי התגובה שלך.

אוהבת 💜
לפני 4 שנים
The Libertine - אומנות סוג של אומנות
מרשים
🔥🔥🔥🔥
בציפיה
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - תודה :)
רק את המילה האחרונה לא הבנתי עבור מה היא כוונה?
לפני 4 שנים
Gia X - האמת שזה כן ארוטי. עדין, פיוטי, יפה ומאוד מרגש. כמוך. 💓
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - תודה
את מחייכת אותי מאד
הזכרת לי שלפני כמה שבועות קראתי {בפני אנשים} באיזה ערב שיר שכתבתי
וכשחזרתי לשולחן לחברותי הן אמרו שהשיר מחרמן {לא הייתה בו מילת אירוטיקה אחת}

אני מאד מרמינה בוייב שהדברים נכתבים לפעמים הם אכן נכתבים מהבודואר הפנימי שלי :)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י