סקרנות מאוחרת

אוהבת לכתוב, אבל רק כשזה בוער בי, הרבה פעמים כותבת בראש, בלב ולא תמיד זה מגיע אל הדף או אל הבלוג...
לא כל דבר אפשר לכתוב לבלוג או לפייסבוק...כאן על אף ולמרות הכל 😄 אפשר לכתוב הכל!!
אז סוף כל סוף מרשה לעצמי.
לא אוהבת לכתוב כשמבקשים, דורשים ממני. מאז היותי ילדה, תלמידה, זה תמיד עורר בי את ה "לא רוצה"
אבל כשאני רוצה אז אני רוצה ועושה ולשם אני צריכה להגיע, ללרצות....מאד קל להוביל אותי לשם, כי אני רוצה 😄 רק צריך לדעת איך וגם זה פשוט.
נכון אנחנו שניים, אז מוצאים שהדרך לעולם ובעולם הזה היא לא כלכך פשוטה כמו שחשבנו, כן אנחנו מכירים את המשפט
" מה שבא בקלות הולך בקלות" אבל אצלינו שום דבר לא הגיע בקלות בעיני האחרים, לנו הכל פשוט, כי כך אנחנו רואים את החיים.
ההבנה שהרצון, הצורך להגיע למקום הזה קיים הגיע יחסית מאוחר, אין לי ספק שהיה שם אצלינו מזה זמן רב, אבל מסלול החיים שלנו שהוביל אותנו כלכך נכון עד כה ובדיוק למקומות שרצינו להגיע, ככל הנראה לא אִפשר לרצון ולצורך לפרוץ, אלא רק לבצבץ מידי פעם, כדי שנוכל להגיע לאן שהגענו.
כבר אמר החכם באדם : כל דבר בעיתו....
אז עכשיו זה הזמן שלנו להתחיל להנות מהעולם הזה שלמרות מה שאני קוראת, מדברת ושומעת, יפה בעיני, בעינינו.
רק צריך למצוא את האדם האמיתי שממול שליד שיהיה מסוגל להכיל שני אנשים לא צעירים, עם דיעה ועמדה בחיים שרוצים למצוא את עצמם ערומים מהכל לפרקי זמן מסויימים....
{ככל שאנחנו מתקדמים, יותר יותר ויותר ברור לי שאם היינו מחפשים שולטת היינו כבר מזמן במערכת יחסים, אבל אנחנו לא....הוא דו ואני עדיין לא 😄 }
כבר הרבה זמן רוצה לכתוב כאן משהו, אבל היום סוףסוף משהו יצא...
הלכנו עם הגדולה שלנו לארוחת בוקר על שפת הים בדרך הודיעו לה שחבר, בחור צעיר (25) נפטר, היה חולה מזה כמה שנים....חיבקתי חזק והיא אמרה "אימא, חיכיתי לזה, אני מוכנה,  ידענו שזה הסוף" והיא קרעה את ליבי, כי מנסיון קשה ועצוב שלי (לצערי לא חוויה חד פעמית) אתה מעולם ולעולם לא מוכן כשנלקח ממך אדם קרוב....מוכן ככל שתהיה חתיכה מליבך נקרעת....במשך ארוחת הבוקר ראיתי איך ההבנה והכאב מגיעים אליה לאט לאט. היא הייתה צריכה ללכת לעבוד ואנחנו חזרנו הבייתה.

אני חזרתי עם צורך עז לכתוב,לשים על הניר מילים שכבר לא יכולת יותר להישאר בפנים:
צריך לחיות, כל רגע בחיים שלנו צריך לחיות ולמצות, למצוא את הפינות והמקומות שנותנות לנו, לנשמותינו את הדרור המוחלט ולחיות אותו.
צריך גם לחיות את החיים כפי שהם, לעבוד, זוגיות, ילדים אם רוצים (ממליצה בחום), אבל לתת לנפש להשתחרר להתענג על החיים האלה, כי  לצד האהבה והשמחה שבהם, הם מלאי כאב וצער
וכן כמו שכותב ושר חמי רודנר - החיים פשוטים רק צריך לגלות את הסוד