סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 9 שנים. 20 בדצמבר 2014 בשעה 19:23

אני רוצה לצרוח
מהגדר סביבי לברוח
אתה אוהב אותי מבעבעת
עוד מעט מתפקעת
לא מוצאת אותי
גם לא את חלקי גופי
הזמן מתפוגג לו בחלקיקי היום 
אין פתח יציאה מהחלום
לסגור שערים רוצה
להינעל בטירה רחוקה
לצלול אל תוך השקט
כמו בענן מרחפת.

ניצנוצי כאב משלוותי מעוררים
את משימות היום מזכירים
את עצמי אינני  מביימת
בסרט חיי משחקת.
עכשיו זה משחק החיים
בו יש רק מנצחים
עם מפולת שלג מתמודדת
הופכת אותה להיות לי פלג
בחיי לא מעט נכשלתי 
הרי תסכול גבוהים חציתי
כל העניין הוא לעשות
גם כשלא יודעת לנסות
אך כשהניסיון אותי מביס
אל תוך אי ידיעתי המביש
אל מקומי המכווץ חוזרת 
בדיוק לאותה פינה מוכרת

זרועות בושה ותסכול אותי חובקים
הפסיקי לנסות לטפס על הרים.
לחצות מדבריות לצלוח נהרות
כאב, כעס עצב חוברים
ואת תוכי מנערים
את לא מוותרת  הצלחת
מניסיון אינך חוששת בורכת
את רוצה לדייק בהצלחה
להרגיש אותה סביבך כרוכה
אך לא כך היא נמדדת
אינך מבינה איך לצידה את שורדת.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י