סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 9 שנים. 1 במרץ 2015 בשעה 1:06

תחשבי על כל דבר אשר עולה בדעתך 
תבחרי קלף תשמרי אותו חקוק במבטך 
אל תהיי כל כך מסויגת אולי אני יכול להועיל 
אני חי כשאת הורגת תגידי מתי אפשר להתחיל 

כל אחד יכול לסלול את העתיד של חייו 
הוא חייב את האור 
כדי לבחור בין הטוב והרע בין עצבות לשמחה 

אם תחשוב על כל דבר אשר שרט את נשמתך 
רק תתלוש דף ותטמון אותו בנוף של ילדותך 
לפעמים רגע של חסד יוצר הזדמנות להוביל 
אני כאן ולא עוזבת תגיד לי מתי אפשר להתחיל 

כל אחד יכול לסלול את העתיד של חייו 
הוא חייב את האור 
כדי לבחור בין הטוב והרע בין עצבות לשמחה

 

הסחות דעת צריכות לדעת
מתי להינתן, או לבוא.
לפעמים אדם

צריך פשוט להיות
בתוך המציאות של עצמו
ואולי פעם אחת להתמודד
סוף סוף עם מי שהוא באמת
עם כל החיות המשתוללות
בתוכו
אלו הכבולות אלו המשוחררות
אלו שמפחדות בכלל להרים ראש.
אלו שאינן ידועות לנו כלל
אבל עמוק בתוכינו משחרות לטֶרף
לציִד הפשוט שהוא אנחנו.
אם רק נכיר בהן
הן ירפו את שיניהן מהניצוד
כי לא מפוחדת וחסרת אונים היא מולם,
אלא פקוחת עיניים ורואה 
מבינה סוף סוף ומשתאָה
איך הצליחה כל כך הרבה ימים ושנים
מעצמה אותם להחביא
ולהסתיר
ועכשיו כשהן כאן, כולן
עומדות בשורה, מחכות לתורן
שתיגע בהן, שלום תֹאמר.
הכירות בחיוך תעשה
גם כשהפחד גדול ומכסֶה.
לאט את כל אחת תלמד לאהוב
גם אם אינה חבר קרוב
גם אם אינה בתלם הולכת
גם אם היא בנורמות נלחמת
תלמד להכיר בה כחלק שלה
להעמיד אותן כולן לצידה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י