לפני 8 שנים. 20 באפריל 2016 בשעה 21:33
אתה מטפטף בתוכי
את מיצי שלוותך
שפתותיך משקות אותי
ביטחון ואומץ.
ידך אורגות אותי כערסל
ומתירות את מחשבותי ורגשותי
להתעופף כגוזל הלומד לעוף
הישר לזרועותיך
שממתינות בבבטחה
ובשלווה תהומית
שאדבר...
סקרנות מאוחרת
מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?את-הכול עשה, יפה בעיתו ...
החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...