סקרנות מאוחרת

השקט הזה 
שאתה מצניח אותי לתוכו
צורח באוזני.
קול דממה דקה 
מתוחה כחוט דיג
לאורך המרחק
שבינך לביני.
מילים של אתמול
מרקדות מול עיני
מטביעות  בי
את עצמת הגעגוע שלך.
קצוות עצבי חשופים, פעורים, 
רועדים בציפייה כואבת
לידך החושקת
שתצרוב אותם
באהבה
ותחדיר בהם
שלווה.

ממעמקים קראתיך....:)