בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 8 שנים. 17 באוגוסט 2016 בשעה 7:36

"לא להעצב...הכי חשוב שאנחנו ביחד"
הוא כותב מיד אחרי שמיידע אותנו שההמתנה נמשכת והוא עדיין לא חוזר.

אדון שלי
המילים שאתה בוחר להשתמש, מפליאות ומרגשות אותי בכל פעם.
מילים שמדברות גם את הרגשות והרצונות שלך מחד
ומאידך עוטפות ושומרות אותנו קרוב אליך.
מילים שמעלות את ווליום הכמיהה לצווחות דולפין
אך מדביקות את סדקי הלב הנכסף.
"וגם במרחק אני כאן בשבילך, קטנה שלי...."
אתה כותב לי
ואם יש מישהו שכל המהות הקטנה שלי פורצת לידו
זה אתה.
והמילים הללו גורמות לגלידת שוקולד מריר מעורבבת בפונץ בננה שאני
לצאת מהמקפיא ולהנמס.


הציפור הקטנה שמנגנת לי בלב - תודה לך על המילים }}{{

{בא לי את בשן הישן!}   בוקר אור

מבוקש חי​(אחר) - אף פעם לא מאוחר
לפני 8 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - אני הראשונה להסכים:)
אבל למה בדיוק אתה מתכוון?
לפני 8 שנים
cיגי - הגעגועים קשים
אבל הצפיה למפגש לאחר הציפיה הארוכה הזאת...
שווה כל רגע:)
לפני 8 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - סיגי
הבוקר אני המצב רוח כזה
שאני רוצה להיות כבר במקום הזה
שהיה שווה כל רגע :)))
{חסרת סבלנות ואיפוק שכמוני}
תודה קסם שאת
}}{{
לפני 8 שנים
C me​(נשלטת) - תתמקדי בחצי הכוס המלאה סקרניתוש.
חיבוק }{
לפני 8 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - אני לוגמת מהחצי המלא לאט ובזהירות :)
}{
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י