סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 10 שנים. יום חמישי, 25 באוגוסט 2016 בשעה 12:29

 

הכל מתנהל בקצב השלו שלו
כל בקשה או דרישה
כמעט תמיד מלווה במילים;
לאט ובנחת
כשהגבריות שלו זקורה בתוך פי
הוא מנמיך מבט
"תתענגי עליו לאט, תחקרי אותו בנחת"
והקול שבתוכי מוסיף:
"תחנקי ממנו עמוק ולאט, תדמעי טיפה
אחר טיפה"
ואני מתמקמת ועושה כדבריו
עד שפתאום יד אוחזת בשערי
ומשנה בי תנוחות וללאוו דווקא לאט....

אני מוסיפה עוד ומהר
קולות, תמונות, מילים,
מבטים ומבעים
לאוצר הדברים שמפעילים אותי בשבילו
שמחרמנים לי את המוח ממנו
כך שקצב צרכי הגוף ופעימות הלב
מואטים למענו.

הזין טען שלא מתאים לו הפוסט הזה אז נשארתי עם הגבריות המעונבת :)

 

את מתקרבת אלי לאט לאט
בין לחישה למבט לאט לאט
את מגלה מי אני לאט לאט
את מגלה לי מי את לאט לאט

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י