בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 8 שנים. 27 באוגוסט 2016 בשעה 18:55

בצעדי הראשונים כאן, אחד מהראשונים שהכרתי
ומהמעטים שיודע גם להביע את רגשותיו ואת תחושותיו במילים יפות ונעימות לאוזניים, אמר לי;
"המבט הכנוע הזה מקפיץ לי את הזין לעמידת דום"
( לא בדיוק במילים אלו, אם הייתה בגרות בזיכרון- מי אמר מה, מילה במילה- הייתי נכשלת)
הוא גם הוסיף שזה הופך את האישה (הנשלטת) יותר מושכת בעיניו.
מאז ועד היום אני תוהה מהו המבט הזה
מהו המבע הזה בפנים שנוצר בי מבפנים כשאני מול, או מתחת השולט שלי?
זהו משהו שאני אינני מרגישה בו כלל.
אני לא חשה את השינוי, הדי מהותי הזה בי; בהתנהגות, במבט, במילים שלי.
--------------------------------------------
שבת בבוקר, התעוררנו מוקדם יחסית.
אנחנו נהנים מהשקט בבית, נשארים במיטה ומשוחחים, על הגעגוע שלנו אל האדון.
על המקום שלנו מולו ואחד מול השניה, על מה זה עושה לנו.
אני מעלה את דיברי ההוא ומבקשת מבן זוגי שינסה להסביר לי איך אני נראית במקום הזה שלי.
במקום הזה שכל כך טוב ונכון לי בו.
"את סקסית בטירוף, כשאת ככה" הוא עונה לי.
"את צריכה לראות את החיוך של האדון שלנו כשאת במקום הזה" הוא ממשיך
זו כניעה טורפת, את יונקת כל חלק בגופו ועם זאת את פלסטלינה, כחומר ביד היוצר.

ולמרות שהוא המשיך לנסות להסביר לי
נשארתי רק עם התחושה.
עדיין אינני מצליחה להבין
מהו המבע ההוא, המבט המסויים הזה שגורם את הגרוי העצום ..

# אני לא באמת צריכה להבין ולדעת הכל
זו הסקרנות שבי :)

שבוע טוב :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י