לפני 8 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 7:06
שיחה על נרות ברדיו
תוך כדי נהיגה בעיר הומה
משיטה את כולי ישירות אליך.
לעוד אחד מתחביבך הרבים, בכלל
ולעצב ולסמן לך את גופי בפרט :)
נרות, שעווה.
אני יכולה להרגיש באופן מוחשי לחלוטין טיפות חמות,
בצבעים שונים, נוחתות לי על הג.
אני זזה, על מושב הנהגת לקצב הטפטוף המחשבתי שלי.
הגעגוע והערגה זולגים בצורה זהה אחד לאחת
לשעוות הנרות בה אתה אוהב לקשט אותי.
כאב המגע הראשוני עם העור מקפיץ לי תא עיצבי בגוף ומנענע את פינת הכיסופים בליבי.
שפך של דונג במורד גופי שוטף את תוך גופי בגעגוע שגואה עד כאב מתוק.
הידיים שמצליפות ומנקות את הצבעים שהתייבשו עלי
גורמות לתשוקה שבי לבעור שוב ושוב
כנר תמיד ססגוני שהלהבה שלו מתרגשת ללא הפסקה.
שבת שלום ושמחה לכולם
התגעגעתי אז באתי
:)
