כי לכתוב לך זה כמעט כמו לדבר איתך
המילים נכתבות מתוך תחושה מוחשית של מגע שלך, איתך.
בגוף וגם בלב.
זה הצורך לנשום אותך
לעיתים זה הגעגוע העצום להתחפר בתוכך
להיקשר אליך לרגל ולא לעזוב!
מילים שנקרעות לי ממיתרי הקוך
מחזירות אותי לקול המאש שקט וממקד שלך: "תרימי עיניים אלי"
הרצון שלך שכל כולי יתקבע בעיניך.
כלכך אוהבת את עיניך, את המבט ההוא שלך
את הרגשות והתחושות שנאמרים ומורגשים בו
כל זה מגביר אצלי את המבוכה שכאילו נוטלת את עפעפי ומורידה אותן כתריסים על אישוני.
ברגע הזה שציבעי הופך לארגמן, ולחיי בוערות מתוך רצון להתחבא באש שמובערת בתוכי
אני רוצה להסתובב;
טוסיק אליך
לגלוש למטה עד אצבעות רגליך ולהניח את הלחי שלי שם וגם את הלשון.
פלג גופי התחתון ישאר יָשוב ופעור לכיוונך
אתה תבהיר לי באצבעותיך ובכלי זינך שהמבוכה צריכה כבר להעלם מהלקסיקון בנינו.
אני לומדת לאט,
כמו שאתה אוהב לאפשר לי להזדקק לך
הרבה ולאט לאט
כמו שאתה אוהב שאני מתפשטת, בשבילך
נפש וגוף ל א ט,
כמו שאתה אוהב שאני זזה מולך, עבורך
ל א ט :)
המילים שלך אלי, שלי אליך מבעירות אותי כל פעם מחדש
אז במקום לכאוב את החוסר
אני מתרפקת על הצוף שאתה ממלא אותי
:)