סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 4 בפברואר 2017 בשעה 16:41

כשזה אתך אדון שלי
אני לומדת להרשות לעצמי להיות
 אני על כל חלקי 
תמיד שלמה עם עצמי
גם כשאני מחולקת, או מפורקת.

​ובמקום הכי נמוך שלי
זה של ההשפלה
רק ממך ולידך אני מרגישה
אותה כמתנה.
המקום הזה שאתה
מעניק לי אותך
ואני הופכת
להיות לך לכלבה 
אפילו אני לא מאמינה כמה נכון וטוב לי בו.
שם במקום ההוא הכל כך נמוך 
אני מרגישה יפה, מעניקה, מלכה ממש :)
אני חיה,
נקיה מחוקים והגדרות

אני עירומה ופשוטה על כל המשמעויות
הפשוטות שלהן.

אני כותבת, לו, לי, 
כי אני מתרגשת מעצמי
כי אני מרשה לעצמי לשנות ולהשתנות
כי השפלה הייתה בשבילי מחסום בלתי עביר
ואיתו, ממנו, זה הפך לעונג וצורך
למשהו שאני מייצרת פנטזיות איתו
מאד לא ברור אבל לגמרי מהנה 

שבוע טוב 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י