סקרנות מאוחרת

פתאום היא נדלקת
בערה ספציפית שכזו
בדיוק בנקודת האמצע
של חיי
של גופי
של נשמתי
היא מאכלת כל
אוויר לנשימה
וזורה בי
חמצן דו פחמני
של להיטות
של תאווה.
הגוף נפער
נוגש בי כנהר
מטיח אלי גלים גבוהים 
של נוזלי החיים
מצליף בי גאות צורבת
של זרם מלוח
מטביע אותי
במפל טורף
של בִּיאה אחוזת תזזית

{הצילום - משיטוטי באיי הפיליפינים לפני שנה}

אולי צבטות האש של קליינשטיין ירגיעו אותי בנתיים... :)