סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 9 שנים. יום שלישי, 7 במרץ 2017 בשעה 4:40

שלי 😄 יש לה שאלה

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=613556&blog_id=64993

"באיזו שעה תרצה לקום מחר, אדון  שלי?" היא שואלת.

"7.30" הוא עונה, זיק שובב נדלק בעיניו

"אתה יודע מה תרצה ללבוש מחר?"

היא ממשיכה לשאול אותו, על בירכיה בין רגליו, עיניה מושפלות וקולה שקט כמעט לוחש ובטוח מאד. 

"אני חושב שכן" הוא זוקף את גבו, אוחז בסנטרה ומרים את פניה לכיוונו "מה השאלות הללו?"

"כיוון שאתה טס מחר" היא עונה לו פניה מולו אך מבטה מונח במרכז גופו "רציתי להגיש לך קפה למיטה, ולהלביש אותך כדי שהריח שלך ישאר עלי והנשימות שלי יטמעו בך וישארו בך עד שתחזור."

ידיו נשלחות לפיטמותיה מרימות אותן כלפי מעלה, היא נאנקת "הביטי בי" הוא מושך אותה עוד קצת לכיוונו.

עיניה בעיניו, הן נוצצות עך אינן דומעות.

"הבקשה הזו שלך עונג היא לי"הוא אומר ועיניו מרצדות בשמחה.

"זה כל מה שאני זקוקה לו, אדון שלי, העונג שלך חרוט בתוכי, כשאתה אינך. ואני מהודקת בכיס קרוב לליבך הזוכר שאני היא העונג שלך"

 

בוקר טוב :)

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י