ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 6 שנים. 11 באפריל 2018 בשעה 6:50

על הספה" הוא לוחש לי כשהוא מרים אותי מעמוק בתוכי.

רגע אחרי שהוא שם אותי עליו והראה לי בדיוק איך הוא אוהב להרגיש אותי וכיצד הוא רוצה שאמלא את כל כולי בו מלמטה עד מרכז הלב שלי.
כל המחשבות, החששות, נעלמות לי כשהעיניים שלו ננעצות בי, כשהידיים שלו אוחזות בי מהרגע שאנחנו נכנסים ולא עוזבות אותי.
השאלות כאילו מקבלות תשובות כשהוא מצמיד את הפה והראש שלי למקום המדוייק שלי בצוואר שלו.
"התגעגעת מאוד הפעם," הוא לוחש לי, מעמיק אותי בתוכו.
אני מהנהנת מסרבת להתנתק בשביל תשובה, שגם מביכה אותי קצת משום מה.
וכן התגעגעתי מאד, יותר מהרגיל, זה היה חסר לי ברמות אחרות. למרות שכבר היו פעמים שלא ראיתי אותו ליותר זמן.

אני יכולה לכתוב לו הכל בחודשים האחרונים ממש הכל דברים שלא האמנתי שאני יכולה לכתוב.
גם פה אני כבר כותבת הרבה יותר, עשיתי דרך ארוכה מהיום שהתחלתי לכתוב כאן.
אבל עדיין מתקשה להגיד במילים מול הפנים מול העיניים.
חלק הדברים שאני כותבת אני עדיין מתקשה להגיד להוציא בקול שלי.

אחר כך הוא מושיב אותי על הזין של בן זוגי מבקש ממני לא לזוז ונכנס לתוך החור שנמצא בן זוגי.

מלמד אותי את מה שכל כך ביקשתי, להכיל אותו בדיוק איך שהוא אוהב בדרך שהוא אוהב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י