סקרנות מאוחרת

https://thecage.co.il/userpics/88409/normal_30697972_1750947298284679_6802863163298545664_n.jpg
"משביעו- רעב, ומרעיבו - שבע" - הוא זמזם את המילים אל תוך פתח האוזן שלי, בדיוק כשהוספתי חתיכות שוקולד מריר לעיסת הבצק שחיכתה לי בקערה. כפות ידיו התלבשו להן בדיוק בשקעי המתניים שלי. 
משכתי באפי את כל האוויר הקר שנכנס מחלון המטבח עמוק לתוכי, ונשפתי החוצה.
"תן לי קודם להשביע אותך, אח"כ נראה כמה רעבים נישאר."
נענעתי את הישבן שלי מצד לצד, מנסה לשכנע אותו שיוריד את ידיו מהמקום הזה במתניי, יודעת שאם הוא ימשיך לנגן שם עם אצבעותיו, לא אעמוד בפיתוי והעוגה תאלץ להמתין ארוכות עד שאחזור לעשות אהבה איתה.
המשכתי להוסיף שוקולד אל העיסה הממתינה.
הוא נצמד קרוב יותר אלי, מתנועע איתי, מנשק ויונק את הנקודה ההיא מתחת לאוזני.
ידיו עזבו את מתניי ואצבעותיו הארוכות עברו לעטוף את כפות ידיי, זזות עם אצבעותיי, שוברות איתי את קוביות השוקולד.
"התנור כבר לוהט," הוא הידק אותי אל השיש הקר "עדיין פחות ממני, והקצה של הבטן שלי נאנק ומגרגר, ולא לעוגה שבקערה."
נשענתי על השיש ודחפתי אותו אחורה בעזרת ישבני בלבד. "ממש עוד קצת, העיסה תתקלקל אם היא לא תיכנס עכשיו לתנור, ואתה אוהב מאד את העוגה הזו." בעזרת מרפקי ניסיתי להחלץ מהאחיזה הכל כך מגרה שלו.

"אני יכולה לראות את הפרצוף המדושן מעונג שלך, כשאני מגישה לך את העוגה החמה הזו, מיד אחרי שהשבעת את עצמך בי," משכתי את כתפי אחורה והתיישרתי, "אני יכולה לשמוע את גניחות ההנאה שלך, כשתמלא את החלק הקטן שתמיד נשאר רעב אצלך, בשוקולד שימס לך היישר אל הגרון."
"פששש, לא מאמין שאת זו שמלמדת אותי סבלנות," הוא נושך ללא עדינות את כתפי ועוזב אחיזתו בי.
אני מתנדנדת לרגע ומתייצבת. רעש כיסא שנמשך על הרצפה חרק לי בלב, "אני מחכה כאן, לא נוגע בעצמי, בך, או באוכל. את אחראית לעורר בי מחדש את הרעב, כשתסיימי לאפות."
"חחחחחח, לא נראה לי שזה יהיה מאד קשה," סובבתי את ראשי אליו תוך כדי שאני מערבלת במרית את השוקולד המריר אל תוך עיסת העוגה. "אם אני זוכרת, כל מה שיש לגופי, זה הסינר האדום שעליי." חייכתי חיוך רחב, הבלטתי את הישבן החשוף לכיוונו וסובבתי את אגן הירכיים שלי כאילו אני בשיעור ריקודי בטן.

שבת סקסית שתהיה לנו :)

הציור של סמרל 
מהגלריה היפה שלו - Erotic Art for Bedrooms - Samarel