סקרנות מאוחרת

לפעמים אני תוהה
אם אני אוהבת להכאיב לעצמי?
לא במובן הפיזי, אין שום ספק שאני לא מזוכיסטית :)
אין מצב שאכאיב לעצמי גם לא כשאני בשיא ההתרגשות.
אבל
כשהיד שלך נוגעת בי ומגבירה עצמה
לעיתים נוחתת או מועכת, צובטת, בחזקה, בכוח
הכאב עבורי הוא עונג
ואולי זה בעצם הגוף שלי
שמעניק לך כל מה שתרצה
בלי בכלל לשאול אותי :))
כשאתה נותן בי אותותיך, סימנים.
כשאתה נותן לי ובי את העוצמה שלך
ואני מקבלת, מכילה ורוצה עוד רק כדי לראות את החיוך בעיניים שלך
לשמוע את נהמות האריה הנהנה שאתה. :)



אז מתי תכאיב לי?

:)