לפני 5 שנים. 5 בנובמבר 2018 בשעה 6:14
אני נעמדת על ארבע.
כל מה שמחזיק אותי זה כפות הידיים
ובהונות הרגליים שלי.
אני מתחילה לספור, המוח עף לי
לכל מיני מקומות בהם הייתי רוצה להיות כרגע.
לכל מיני זכרונות שמֵמַתְקִים לי את ההמתנה.
הספירה אובדת לי בים הגועש לי בראש ובגוף ואני מציצה בשעון
רואה ששוב לקחת אותי מעבר
לגבולות הזמן והיכולת המוכרים לי.
🙃
בוקר טוב אנשימים 💜