סקרנות מאוחרת

"אני מחכה לך" ארבע מילים וגם אם הם לא בהפתעה גמורה הן תמיד גורמות ללב שלי להישמע כמו סוס שמנסה להיות ראשון במירוץ, ואם מישהו יסתכל עלי באותן שניות הוא יראה ילדה בת 17 שלא ממש יודעת מה לעשות עם עצמה.
במקרה הזה אני מסודרת עם הוראות, יש כמה כללים בסיסים שעלי לדאוג שיהיו או שלא יהיו כשאני מגיעה אליו, וכמה זה מקל עלי כשההתרגשות שלי בשמים, כשהמוח לא מתפקד.
הסיטואציה הפעם היא מיוחדת במינה עבורי, עבור כולנו, אני לא בדיוק מי שהייתי שבועיים לפני כן וזו פעם ראשונה מאז שאנחנו ביחד שאני זקוקה למקום שלי. לתת לנפש שלי להיות על הברכיים, נטולת רצונות ואחריות.
אין לי מושג אם אצליח להתמסר לכמיהה הגדולה הזו שלי.
אם רק אוכל לשחרר הכל הכל. לתת לו את השרביט והכתר שלי כשאני נכנסת בדלת ולשכוח מי אני ומה עברתי כשאני כורעת על השטיח שהוא פורס לי, מולו.
הוא מעביר את הידיים, מחבקת בנחישות, בחזקה אבל עם המון רוך, עדינות וזהירות. זוכר מה מותר, מה אסור, היכן כן והיכן לא.
הוא נותן לכל מערבולת התחושות והרגשות להתמקם באין רווח של החיבוק שלנו.
הוא אוחז בפני בכפות ידי ומגיש אותי לעצמו לנשיקה, שפתיו על המצח שלי, יורדות לעצמות הלחיים שלי, הוא מרים את פני ומביט בעיני ואז שפתיו נצמדות לשפתי המצפות לו בקוצר רוח.
"אודם." הוא מזיז את פרצופי לאחור עיניו נעות בין עיני לשפתי, "את עם אודם?" פליאה מהולה ברוגז קל וחיוך, נשמעת בקול שלו.
"לא? זה לא טוב אודם?" אני מוציאה מילים מבולבלות מהפה, מרגישה כאילו אני מאבדת שיווי משקל. "רציתי להיות יפה עבורך, הרגשתי קצת חיוורת." אני מאפשרת להפתעה ולבלגן הריגשי והמחשבתי שלי לצאת עם המילים.
הוא מנגב עם אגודלו את האודם מהשפתיים שלי, מסובב אותי, מצמיד את הגב שלי אליו, מסובב את פני לכיוונו וממשיך לנשק אותי.
אני נמסה, ההתנגדות שלי אל עצמי מתפוררת אל תוך הנשיקות התובעניות שלו.
אני מתרככת, מרגישה איך כל הכיווצים בגוף ובנפש מתחילים להתרחב.
למרות היד על הגרון שלי והאצבע המנגנת לי על הושט, הגוף משחרר התנגדות.
המקום הזה חדש לכולנו, אני בשלבי קבלה את גופי החדש ובאותה זמן מנסה להרגיש עד כמה הוא באמת מקבל אותי ככה, קצת אחרת.
"זו את שמענינת אותי, זו את שאני אוהב, המהות שלך, העמידה שלך מולי, לא הגוף שלך הוא זה שירחיק אותי ממך."
הוא לוחש בין נשיקה לנשיכה וכף ידו מתקשחת על כתפי, מנחה אותי לרדת למקומי, על בירכי מולו.
"בשעה טובה." אני שומעת אותו אומר לדלת שנפתחת. "בוא להגיד שלום, כדי שנוכל להתחיל את ערב ארוך בו נתקן ביחד שבועות של חוסר."


חג של ניקיון בלב
ומעשי אהבה באהבה

חג שמח אנשימים