שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 4 שנים. 7 באוקטובר 2019 בשעה 7:11

1000 נשיקות לך
אדון שלי

אתחיל מאחת שואבת שפתיים

ומיד ארד אל חודו של הזין 

אחכ כל ביצה תקבל אחת גדולה

ואז לירכיים מלא נשיקות במורד השריר

ועד עד בהונות רגליך.

זקופה על ברכי אנשק לפלחי ישבנך המוצקים.

ואעלה אט אט בנשיקות צמאות דרך הטבור, הבטן

אל החזה הרחב והפטמות שמחכות לשפתי.

ולרגע אנשום, אותך.

שפתיים מתגפפות עם כפות הידיים ומטיילות במעלה הזרוע לבית השחי,

שם אשאיר טביעות קטנות של שפתי

ואמשיך אל הצוואר האהוב עלי ושקעיו

מידי פעם אנדב כמה נשיקות לגב אבל בצוואר אשתקע כי שם ביתי

עד שאתה תאחזו בשפתי ותוביל אותי למקומי.



ורק לפעמים
לפני יום הכיפורים
דווקא בא לי
לתת כמה ביסים 😋

גמר חתימה טובה אנשימים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י