סקרנות מאוחרת

על הברכיים מחבקת לו את הרגליים.
התגעגעתי כל כך למקום הזה
מקום שהגיע אחרי שיחה קצת אחרת בנינו.
פעם ראשונה שהבעתי תרעומת בענין מסויים 
אולי אפילו נעלבתי קצת.

הדרך בה הוא מחזיר אותי למקום שלי
גורמת לי לצמח אונה נוספת לנשימה עמוקה.
מרווחת לי את המקום בין הצלעות.
וגם אם הענין לא נפתר עד סופו
המקום שלי ברור ובהיר.

היד שלו מלטפת את הפלומה שגדלה אט אט
ואני כמו חתולה מחככת את הראש ביד
ובכלל בלי לשים לב, בלי לחשוב, בלי לשקול שום דבר בתוך המוח והבטן
לוקחת לו את היד ומנשקת את תוכה, נשיקה עמוקה.
אין לי מושג מה המשמעות עבורי או עבורו
אבל הייתה שם משמעות גדולה בשבילי בעצם החוויה עצמה
בעצם הדבר עצמו.
השחרור הגמור לעשות בדיוק מה שאני מרגישה ורוצה
ללא שום מעצור.