סקרנות מאוחרת

מילים 

אני כותבת אותנו
לא בשבילך ולא בשבילו
אלא בשבילי.
להוביל את עצמי
שוב ושוב לרוחב מנעדי הרגשות
שאתה מעביר אותי.
הרוך הטבול בכאב
החום שקופא בנינו
כשהגופות מתאחדים
הרגש שאתה מועך לתוכי

רציתי לכתוב מילים נוטפות
מילים שגומרות לי
בפה
בכּוּס

מילים שיעמדו בפני עצמן
כשהן רק שומעות אותי
כמו הזין שלך.
אותיות שיתנו לי להרגיש
את האגודל שלך
מטיילת על קנה הנשימה שלי
כשאתה לוחש לי
את כוח החיים.

רציתי לכתוב
מחשבות שעוברות דרכי
רגשות שנוכחות
אבל,
שום דבר
לא מצליח להנציח לי את החוויה
חוץ מלהיות שם
שוב ושוב
ועוד פעם


אז מתי לבוא?
:)