סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 4 שנים. 27 בפברואר 2020 בשעה 8:20

אתה כל הזמן צף לך בתוכי, נמצא שם, כל כך צריכה להרגיש את היד שלך עלי, ננעלת על הצוואר,
יורדת לכוס שלי צובטת, חודרת, מרגישה כמה אני רטובה ומוכנה אליך שתבוא, תחדור,
תשאב את הצורך שלי, קח אותו אליך, תמלא אותי עד שאתרוקן שוב.
כל כך רוצה לשבת מכורבלת בין הידיים והאצבעות שלך כשאתה נועץ בי את השיניים שלך
בצוואר, בפטמות, בגב בכל מקום שבא לך להינעץ בי באותו רגע, ואני כולי שם בשבילך ולהנאתך, לשימושך בכל צורה שתרצה...

 

 

מה הקשר בין הכותרת לפוסט?

גם לי אין באמת מושג, זה מה שיצא.

ואולי זו הסיטואציה שלנו. זוגיות של שלישיה😎

שלישיה שבה אחד שאוחז בשוט והאחר במושכות, או שמא זה אותו אחד? 😋

ואולי זה המאבק הפנימי

בין רצון ליכולת

בין דמיון למציאות

בין סוגי נוכחות

בין אהבה לתשוקה

בין קודש לחול

בינו לבינו

בין שוט לשעווה

בין סטירה ללטיפה

ביני לבינך

בין אהבה לאהבה

בין לבוא כל יום ללבוא פתאום 🤓

 

אז אולי תבוא פתאום

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י