סקרנות מאוחרת

השיר הזה הוא בנשמתי, כל פעם שקצת הולכת לאיבוד...חוזרת לשמוע אותו
להזכיר לי שהאהבה והנאמנות היא קודם כל לעצמי ולקולות שיש בי.
ולמרות  ארבעת הקירות שסוגרים עלי, אני מזכירה לעצמי שכל העולם הוא בית לציפור הקטנה שבלב,
היא לא עוזבת היא רק צריכה לעוף לפעמים...

אתי אנקרי ודוד ד'אור
מילים ולחן: אתי אנקרי

קחי את החופש שביקשתי לעצמי 
את הכנפיים לציפור שבנפשי 
תקרתך שמיים לרגלייך אדמה 
את תטבלי גופך במים כשייבש לך בנשמה 

קחי את הדרך שבאה לקראתך 
תראי איך היא עוברת ומשנה הליכתך 
וכשאת אוהבת היי נאמנה 
לקול שגואה בך שגוהה בך 

קחי את החופש שביקשתי לעצמי 
את הכנפיים לציפור שבנפשי 
ואם את הולכת לא תהיה זאת עזיבה 
כל העולם הוא בית לציפור במעופה 

חג שמח
אביבי
וחופשי

:)