Notas de amor

הרומנטיקה דיי חלפה לנו מהחיים 
שכחנו קצת את הדברים הקטנים
אלו שנותנים לנו להרגיש אנשים חשובים
הנימוס הוא כבר לא בסולם הערכים
הרי בשם "האמת" הכל מותר להגיד
חייבים לתת את הדעת על נושאים חשובים!
אולי זה הפחד שלנו מלצאת אנשים טיפשים?

כבר שכחנו איך באמת מרגישים פרפרים
מרוב אופציות התרגלנו להיות אדשים
פעם כתבנו גלויות ומכתבים
היום הכל כבר נעשה בתוכנת מסרים
מעייף כבר לדבר על נושאים מורכבים
למה אי אפשר כבר להיות סתם אנשים פשוטים? 
ומתי בכלל הפכנו להיות כל כך אטומים?

אולי מלחמת עולם זה מה שאנחנו צריכים.... 
ההיסטוריה מלמדת שזה מזכיר לנו מעיין באנו ולאן אנחנו הולכים

סוף סוף הלילה הביא אותך אליי
אני יודע כבר מה שתית ולמה את מאושרת
יכול להיות שמחר בכלל לא תזכרי מה קרה במיטה שלך
נכון. את בחורה של גבר אחד...
אבל הלילה את תצעקי את השם שלי חזק 
ומחר לא נגיד מילה לאף אחד

אולי קופידון התבלבל שהוא הפגיש אותנו
אבל בלי לשים לב מצאנו את עצמיינו בין הסדינים
תשמרי את הסוד הזה ואל תספרי אותו לעולם
כי אני יודע איך כל זה יגמר 
אני אתן לך הכל ובסוף תשכחי אותי פה לבד
בדיוק כמו בפעם ההיא שהפכת אותי לשלך 
ואחרי זה רצת בחזרה אליו 

התפתחה לי שיחה עם נהג מונית...

הבחור טוען שחוץ מאשתו כמובן, יש לו גם:

חברה
מאהבת
את גרושתו 
וזונה קבועה

שאלתי אותו בתמימות מה הסוד?
איך הוא מצליח לספק את כולן?

הרי זה ידוע שלספק בחורה זו משימה שדורשת הצטיינות (בהנחה שהיא לא מזייפת)

הוא אמר לי:

תשמע, אני יכול לאהוב כמה בחורות ואת כולן... באותה המידה בדיוק 

שאלתי אותו אם הוא לפחות משתמש בגומייה

והוא השיב:

לזיין בחורה עם גומייה זה כמו לאכול סוכרייה עם העטיפה

יצאתי מהמונית קצת מהורהר או מעורער? נראה לי שבעיקר מבולבל... 

יש מקומות בישראל שאתה מקבל פרצוף עקום שמשתרבב לך במשפט...

ב"ה

אבל אחרי חילופי מספר משפטים.. יוצא לבן אדם ממולך בשיא הטבעיות... 

 Jesus Christ

זה כבר קרה לי מספר פעמים.

אני ממש רחוק מלהיות דתי. אבל בכל זאת.. זה קצת מוזר.

אבל זה אני:) 

זה לא מתאים... 

לא מתאים רווק

לא מתאים  נשוי

לא מתאים גבוה מידי 

לא מתאים נמוך

לא מתאים לבן

לא מתאים שחור

לא מתאים קשר רציני

לא מתאים משהו זמני

לא מתאים שאתה עשיר

לא מתאים שאתה עני

לא מתאים  "י" בגוף ראשון עתיד 

לא מתאים אם אתה לא פמניסט 

לא מתאים קרחת

לא מתאים שעיר 

לא מתאים בקריות

לא מתאים בתל אביב

לא מתאים בלי תמונה

לא מתאים אם שולחים

השתגעתי!!! וזה לא מתאים!

מונה, אהובה שלי...

היינו הולכים בריביירה בין היאכטות של העשירים וחולמים למרחקים
מנשנשים במסעדה של מאכלי ים טעימים
כשחלמתי לבנות לך ארמון עם משרתים
לא השכלתי להבין שכל מה שרצית ממני זה בית צנוע וכמה זאטוטים

את לימדת אותי להיות גבר שבגברים
תמיד תמכת בי. גם ברגעים קשים
לימדת אותי איך באמת להתייחס לאשה
לתת לה רגש והמון אהבה
לתת לה רומנטיקה כמו בסרטים
והיא תמליך אותך למלך לעולמי עולמים
גם כשהייתי מבריז לך בדקה התשעים
טס פתאום לשבוע או קובע פגישה
תמיד, אבל תמיד היית מבינה
מאחלת לי הצלחה ומחכה לי עם ארוחה חמה 
קיבלת אותי תמיד עם הרבה אהבה
וכשהייתי שבור, היית עוטפת אותי בחיבוקים
נותנת לי להתפרק ולבכות את עצמי לדעת לילות שלמים
עשית לי מניקור, פדיקור ומסיכת פנים
ושביום ההוא רבנו והתפלקה לי סטירה
דפקת לי שתיים בחזרה והשארת אותי ללא נשימה
את פשוט מושלמת ואני מתגעגע נורא

את מלכה אמיתית מוניטה יקרה
למרות שאת עכשיו כבר ממש רחוקה
את נמצאת אצלי בראש ממש כל דקה
את פשוט אשה גדולה מהחיים
בגיל 18 זרקו אותך מהבית עם תינוקת קטנה
ומצאת את עצמך בדרך ללא מוצא
לאחר מספר שנים גם התאלמנת
ואל מעבר האוקיינוס האטלנטי הגעת
אבל את עדיין משם. זה אצלך בפנים
לא שכחת מהיכן באת
אני מעריץ אותך כל יום על זה
באמת ובתמים   

וכפגשת אותי היינו שם יחדיו. רק אני ואת
2 זרים מעולמות שונים באירופה לבד
אבל מה שחיבר ביניינו היה כל כך חזק
שניינו לוחמים בתוך עולם גדול ומעוות  
היית מחייכת אליי בצניעות מקסימה 
אומרת לי שזה הגורל וצריך תקווה
תמיד להמשיך קדימה כי אין ממש בררה
את אופטימית נצחית ותמיד נתת עצה טובה
את לא שוכחת אף פעם את הקרובים
אחיך היה אומר לי שאת יודעת לדרבן אנשים
להסתכל לכולם בעיניים ולהבין

מה זה שקורה אצלם שם בפנים 
את בכלל גידלת אותו מגיל צעיר
אבא לא היה לכם ואמא שעדיף לא להזכיר

אולי בגלל זה חלמתי לתת לך הכל
לואי ויטון, הרמס , דירה במגדל של פילפ סטארק עם חלון לים תיכון  
את לימדת אותי מה זאת אהבה
ואיזה מזל שבסוף לא התחתנתי עם ההיא שרק התלוננה

ובלילה בלילה בחדרי חדרים
אאחחחחח מונה שלי...
הורדת אותי על ארבע בעזרת כמה מילים
היית מזיינת אותי כל כל חזק
מוציאה מעמקי נשמתי את כל השדים
עם מבט חודר ושוט ביד

Te adoro reina eres la luz de mi vivir

כן. אשה קמצנית זה ממש עלוב ודיי מגעיל.. 

שששששששש

את זה לא אמורים להגיד... 

טוב לי במקום של הנשלט.
שלא יהיה ספק, אין לי עניין בלהיות סמרטוט. מה ההבדל ביינו לבין אותו גבר שלא יודע לדחות סיפוקים?
אפשר באמת לבנות על זה מערכת יחסים?
לא רוצה להיות למעלה. נוח לי למטה.
מס' 2 ולא מס' 1.
עוד מאז בכיתה שמשכתי לנ' בקוקיות והיא בתמורה נתנה לי כמה סטירות.
אולי אם פשוט הייתי מבקש זה היה יותר יעיל..     אבל אז לא באמת ידעתי מי אני ולאן כל זה מוביל.

כגבר, זה סה"כ די פשוט.
צריך לשדר חוסן ויציבות.
לשלם את החשבון כולו ולא חצי חצי.
לכבד. לגונן, וגם קצת לפלרטט.
דבקות במשימה והכרת המטרה זה כבר טקטיקה ולא סתם תרגיל. לדעת מתי טיפה ללחוץ ומתי פשוט לוותר או פשוט לא להגיב.
לא להתנהג כמו אגומניאק מגעיל.
הרי זה קצת קריפי ואפילו דיי משפיל.
זה שאלה של תזמון וקצת חוש לנשים...

אבל בתכלס, פשוט אל תהייה עוד גבר אדיוט! שמנסה להרשים בחורה אך ורק בעזרת הקוביות...

ולעניינינו,
תפקידי כנשלט לפעמים לא ממש ברור.
אתה מהלך על גבול שהוא לא תמיד אמין.
מצד אחד להיות הגבר שמוביל ומצד שני  להיות  "עבד" ל"מלכה" שאתה עדיין כלל לא מכיר.

ואני? אני ממש לא רוצה להיות זה שעליו מוציאים את החסכים של החיים.
אני סתם עוד גבר נשלט מבין רבים
אבל בא לי אהבה כנה ולא בהכרח כמו בסרטים.

אנשים ממש אוהבים להגיד:

תאמין לי...

הם גם ממש אוהבים להגיד:

תכבד אותי...

אז יש לי מבזק חדשות בשבילך וולטר קורנקייט!

על אמון עובדים קשה עד שמעניקים אותו.
ואת הכבוד לא דורשים... בכבוד זוכים.

כמו בחיים ככה גם ביחסי שליטה לא?
או הפוך אולי? אוף.. התבלבלתי.