לפני 8 שנים. 13 בינואר 2016 בשעה 19:18
לא פשוט היום להיות גבר רווק ששואף לזוגיות.
פעם, היית צריך להיות בחור טוב וערכי. עבודה עם תנאים סוציאלים וזאת הייתה התחלה לא רעה בכלל.
היום.... היום הבחורות יודעות בדיוק מה הן רוצות. הן לא מתפשרות וממוקדות מטרה.
היום אתה צריך עבודה עם הגדרת תפקיד מתוחכמת. אמא שלה הרי לא יודעת שאתה בתכלס מאונן על המקלדת כל היום וחולם לקצת אקשן בחיים.
רכב... זה מאסט, למרות שאתה שעה וחצי ביום מבזבז על למצוא חניה וכמה מאות שקלים בחודש על דוחות חנייה.
תואר ראשון עם יתרון מובהק לשני, למרות שאת השנים הכי יפות שלך בילתה בסוג של כלא בדמות כיתה ממוזגת ולא מהחיים. טוב נו.. היה טיול קצר אחרי הצבא לדרום אמריקה ושבועיים בתאילנד עם החברים.
לגור בדירה לבד כמובן, שעלייה אתה שופך את רוב המשכורת. בודד לך? תביא כלב. קשה לך? קח הלוואה בתנאים נוחים.
לענייננו,
עברת כמה ראיונות (דייטים?), מניפולציות רגשיות ותחקיר שלא היה מבייש את צוות התחקירנים של אילנה דיין . נניח שעמדת בתנאים המחמירים וזכית לעלות לשלב הבא. איזה כיף!
עכשיו מגיע השלב, שאתה צריך להסביר לה שמדליק אותך שהיא רוכבת לך על התחת עם זין מפלסטיק או בכלל מה שצריך פה זה כמה סטירות בכדי להשכיב את הפאסון הגברי לישון. אתה בכלל בעניין של להסתכל עלייה מלמטה ולא מלמעלה וגם אין לך בעיה לשטוף כלים לבוש בלבנים שלה.
בהחלט החיים היום מורכבים.
בין הלחץ בעבודה למתח העדתי והדתי. המצב הפוליטי, האיום הדמוגרפי והאוייב שעל הגבול. בין הרווקות המאוחרת או האשה שלא נותנת. בין הילד שרק רוצה אייפון 6 למשכנתא והמינוס בבנק...
פלא ששעה שבועית אצל פסיכולג זה היום באופנה?
כי זה באמת לא פשוט!
ולסיום...
לפני כמה ימים ישבתי על כוסית וויסקי עם אבא של חבר, הוא סיפר לנו ברגע של נוסטלגיה איך הם כולם, אשתו ושלושת ילדיהם היו גרים באותה דירת 3 וחצי חדרים הצנועה אך המלאה בשמחת חיים ושפע. איך הם כולם היו נוסעים ביחד בקו 5 לים. הילדים היו כל כך נהנים מהחוויה הוא סיפר... אשתו הייתה מכינה כריכים. הם היו עוברים בשוק. קרטיב לימון. מטקות. השמש הנעימה והאנשים המוזרים על הדרך. בחזרה באוטובוס... אם היה לאחד הילדים גם טיפת מזל הוא היה עומד ליד הנהג.
