לפני שנתיים. 6 בנובמבר 2022 בשעה 20:10
בין היד שלך לצוואר שלי
בין הנשימה שלי שאתה מחליט עליה לאוויר
בין האנחה שלי לחיוך המרושע שלך
בין ההתמסרות הרכה שלי לקשיחות שלך
בין המשיכה בשיער לליטוף
בין החבל שקושר ומגביל לעצימת העיניים שלי
בין הספנק שמאדים לסימן שישאר לי מחר
בין הנשיקה שמרפרפת לצביטה בפטמה
בין הילדה הקטנה שלך לקוקיות שלי
בין השחרור שלי לדמיון שלך
בין הצעצועים שלי לגמירות שאתה לוקח
בין מה שהיה לנו ומה שעוד יהיה
בין הזיכרונות למעשים
ביני לבין עצמי עם מי שאהיה
המרחק קצר
אבל יש נגיעה
