האדרנלין עוד מפמפם בגוף. כל היום הייתי עוד שם בלילה, ביחד איתך.
מוזיקה שאוהבים וסרט בשפה זרה שמתנגן ברקע בין זיון לסשן או עוד זיון או משהו ארוך כזה שמתחבר לכל הלילה.
אני רק רציתי שקט בראש ולשחרר ולפעמים אין צורך יותר במילים, אבל בשלוש בבוקר או מתי שזה לא היה, פתאום שיחה שכרגע ממש לא זוכרת מה נאמר בה וכרבולים ועוד זיון ואני כבר באפיסת כוחות, שוכבת לי על המיטה בתנוחה כזו או אחרת ואני רק חור שמח בשבילך וזה מספיק.
הכול כאוב כמו שאוהבת עם סימנים שמנסה לראות איך הם מכחילים לאיטם. אין לי מראה בבית וזה מכעיס אותי. רוצה בפעם הבאה יותר סוער, יותר בוער, יותר כואב, פשוט יותר.
נותנת שתיקח אבל אתה עדיין לא משחרר ודואג שאגמור שוב ושוב כי זה מדליק אותך. רוצה אותך מתנשם וחרמן כי זה מה שמדליק אותי.
חבלים, אזיקים, מצבטים, פלוגרים, ספנקר, ויברטורים. המגוון רחב וההנאה מרובה.
ואתה פורץ לי גבולות כמו איזה כובש ויקינגי ואני בכלל לא ביקשתי. אתה מבהיר לי שזה שונה, אגרסיבי, דומיננטי יותר ומרגישה כמה טוב זה עושה לך וברור לך כמה טוב זה עושה לי.
אז עדיין בהיי וצריכה להשלים שעות שינה ותכף סופ"ש ושאלת לכמה זמן ימשך הסיפוק ומתי אהיה שוב רעבה, אז אני רעבה.
אבל גם זה ברור לך.
וגם רוצה לרקוד וגם את זה אתה יודע.