לפני 10 שנים. 1 באפריל 2014 בשעה 13:01
אתה טווה מסביבי רשת בלתי נראית
אתה צד אותי כל פעם מחדש ואני נותנת
נופלת לרגליך בהינף ידך
אתה קושר אותי ואני עפה לי למעלה
מרחפת ומרפרפת לי, כה חופשיה
אתה מצווה ואני מצייתת
לפעמים מנסה עוד קצת להתנגד
אך המאבק חסר תועלת
אתה תמיד תנצח
ואני אמצא את עצמי באמצע הרשת שלך
נתונה לרצונך ומרותך עלי
קשורה עם החוטים הבלתי נראים שלך
ושלך אדוני, רק שלך