אתה אוהב שרשראות. לראות אותי קשורה מלמעלה עד למטה. קולר עם שרשרת שאיתה אתה מוביל אותי מהסלון למטבח. שרשראות בין הידיים והרגליים וגם שרשרת שמחברת את הידיים לרגליים. הכנתי לנו נס ונהנית להוביל אותי מפה לשם. חזה קשור וראש זקוף. אתה מבקש ראש זקוף ואני מנסה לא להוריד את המבט כדי לראות מה אתה הולך לעשות. מצבטי פטמות אתה מחליף כמה פעמים ובסוף מגיע לסט שהכי כואב, אלה עם ההברגה. מחזק עוד טיפה ועוד טיפה ואני גונחת לי מתחת לנייר הדביק שהדבקת לי על הפה. תצעקי, אתה מבקש, ואני הכי הרבה שיכולה זה להוציא מעין גניחה חזקה שלא יכולה לקרוא לה צעקה. סופגת את הכאב בפטמות ונהנית. שמת לי גם כיסוי עיניים בחלק מהסשן ואני מתכנסת בתוכי ונרגעת, אתה שלו ואני מרחפת לי שם בענן שלי. כל הסשן עובר כמין דבר רגוע שכזה. באמצע גם מדברים קצת ומתעדכנים על דברי יום יום בחיינו. מספינק לי עם הספנקר על הגוף ומשאיר לי סימנים. גם הסקוצ'ים של האזיקים משאירים סימנים. אני מסומנת וקשורה, אזוקה ובעלת שרשראות. מדשדשת לי כמו אסיר, צעדים קטנים ועדינים. החוסר אונים של הקשירה מעביר אותי ישר לספייס. אני כל כך צריכה את השלווה הזו וכנראה שגם אתה באותה מידה. תודה שולט אורח ותחזור שוב :)
לפני 10 שנים. 13 ביוני 2014 בשעה 8:28