לפני 10 שנים. 14 באוגוסט 2014 בשעה 14:56
רסיסים של עצמי מפוזרים
מנותצים מנצנצים בשמש
מתמסרת אליך כשאתה אוסף אותי
מדביק אותי שוב בלי שברים
חתיכה אחת נושמת אותך
תחת מגע ידך המנחה
מגיעה לפינה שלווה
לא רואה ולא שומעת
צריכה
שתיקח אותי איתך
נקייה מעצמי
ורק שלך