לפני 10 שנים. 28 באוקטובר 2014 בשעה 7:19
משפצים את הרחוב שלי. הרבה רעש ואבק. שלשום כשהייתי קשורה לא שמעתי כלום. מדהים אותי כל פעם מחדש ההתכנסות הזו בתוכי והחסימה של הבחוץ בזמן הסשן. הניתוק מהרגיל והשקט שזה נותן לי. השקט הזה ממלא אותי בטוב ונמשך גם אחרי שמסתיים הסשן. אני חוזרת ומשחזרת את הרגעים האלה ואז זה גורם לי לרצון ולכמיהה לעוד. לשחרר הכל ולברוח מהכל, אפילו לכמה רגעים גנובים כאלה. להטען באנרגיות להרגיש את ההיי שזה גורם לי.
זה כבר לא רק צורך פיזי כמו שהיה בהתחלה זה כבר יותר. צריכה לעמעם ולהשקיט את הרעש שיש לי בראש וגם את זה שמתחת לבית שלי.
