משקפיים סגולים

חדר ניתוחים 1 מוכן?

כן.

כל הכלים מוכנים?

כן.

תאורה?

כן.

הפולניה מוכנה לניתוח?

מוכנה.

אז מתחילים.

התעוררתי הבוקר עם ההודעה שלו: X (השם שלי) את ממש מוצצת נהדר. כשאני נותנת אז זה מתוך התמסרות מלאה. הזהרתי אותו מראש שאני פולניה חמה. המחמאה עשתה לי טוב על הבוקר וזה היה הרבה לפני הקפה הראשון.

אתמול נפגשנו לסשן ראשון. כרגיל חששות, פחדים והתרגשויות. סצנות שרצות לי בראש, יקרה לא יקרה, תהיה פדיחה כזו או אחרת... הראש, הבטן, לא לאכול לפני, על כמה דברים אפשר לחשוב בו זמנית? 

השתחררתי אחרי דקות ארוכות בחדר. המזגן עובד חזק ונעים לי על סף קר מדי, בדיוק כמו שאוהבת. 

קולר על הצוואר עם רצועה, עניבה שלו על העיניים שלי. לאחר מכן ראיתי שהרצועה ורודה וזה מצא חן בעיניי. לפני שהתחלנו שמתי ערוץ 74 ביס (VH1 CLASSICׂׂׂ) וכמובן שהייתה בדיוק תכנית של שנות ה 80, כמה מתאים.

באיזשהו שלב הוא שואל אותי מה אני רוצה כרגע, עונה לו שכבר קיבלתי מעל ומעבר ואז הוא מוכיח לי שלא. נותנת לו עוד והוא מקבל, או אולי לוקח? אני לא סופרת, הוא אולי כן אבל ברגע שאמרתי לו שהכי הרבה פעמים שגמרתי בסשן זה פעמיים, הוא דרש שאגמור עוד פעם ועוד פעם בשבילו ואני נשלטת טובה וכמובן עושה זאת. עדיין לא ברור לי איך זה קרה אבל היה חיבור טוב וזרימה טובה (בכוונה משתמשת במילה זרימה). אולי הוא ירצה להדגים לי שוב בפעם הבאה :)

אז אולי זה ניסיון שצברתי והכרות עם סוגי שולטים שונים והדרישות שלהם. אולי זו אני הנשלטת שצמחה וגדלה מבערך כלום עם ידע תאורטי בלבד למה שאני היום. למה זה כל פעם מפליא אותי מחדש שזה מה שעושה לי טוב? אולי אני כל הזמן מסתובבת עם כיסוי עיניים ורק כשאני באמת עם אחד כזה זו אני האמיתית או אולי אני מסתתרת מאחורי הכיסוי כדי לא לראות מה שקורה לי?

מעניין כמה עמוק הסכין יחתוך הפעם.

אני יושבת על האסלה ומנסה להשתין. הוא הוביל אותי עם הרצועה לשירותים ואני עדיין עם עיניים מכוסות. הוא עומד מולי. כלום, אף טיפה לא יוצאת. הוא מכניס את הזין שלו לפה שלי, צובט לי את הפטמות וזה בדיוק הרגע שאני מתחילה לצחוק. אומרת לו שככה זה לא ילך. הוא יוצא ומבקש שאקרא לו כשאסיים. כמה שניות להרגע. קוראת לו והוא מוביל אותי חזרה לחדר. התנסות ראשונה בסיטואציה כזו. זה בעצם לא מתנגש עם הגבול של השתן שהצבתי כי אין פה משחק כלשהו עם הנוזלים. מדובר בהתרוקנות שלי כדי שארגיש בנוח להמשיך בסשן. אולי פה עדיין קשה לי לשחרר את הראש, אולי גם זה יגיע. לא מדברת על שינוי בגבולות שלי כמובן.

אני נותנת לו לקחת אותי והוא מקבל אותי ונותן בחזרה. זה הכל במשוואה של הנתינה. פשוט.

לילה טוב לכולם ושבוע מקסים שיהיה לנו.