לפני 8 שנים. 15 בדצמבר 2015 בשעה 8:49
שנייה לפני שהקיין נוגע בי, יש שקט. אולי אוושה קלה באוויר שניתן לשמוע ויש ציפיה.
ציפיה לכאב שתכף יגיע, אני יודעת שהוא מגיע ושקט לי.
הצלחתי לראות את השקט הזה בסשן פומבי במסיבה האחרונה וזה עשה לי טוב.
המיקוד של השולט עם השוט ביד, תנוחת הגוף שלו והכל הזדקק לשקט הזה עם כל הרעש שהיה שם.
אני מאמינה שגם השולט חווה את אותו שקט מהצד שלו.
אני מצליחה להרגיש את השקט הזה בליפוף של החבלים מסביבי, בנשימות שלו ושלי.
זה שקט שהוא מעבר לאקט פיזי, שקט שמתיישב לו ברוגע של אותה הסיטואציה.
זה צורך שאני חשה שמזמזם לי בגוף.
אז עכשיו אחרי שהצינון נרגע ומרגישה טיפה יותר טוב,
ממשיכה לחפש לי שקט.