במהלך הקורס במקום העבודה החדש, התבקשנו בסדנה שעברנו לספר קצת על עצמנו כולל שריטה שיש לכל אחד.
אחת חולת ג'ודו מגיל צעיר, אחרת מרימה חלזונות ושמה בצד כדי שלא ידרכו עליהם, אחד אוהב לישון. מחכה לתורי, אני אחרונה בסבב. חושבת קשות ורבות מה לומר. בסוף כמובן נשארת במקום הבטוח שלי ואומרת שאוספת ינשופים ומספרת מילה או שתיים על האוסף.
בואו נלך לגרסה הלא מצונזרת:
אני אוהבת למצוץ. מה? לא סוכריות.
אני זונה. מה? לא כזאת שעומדת בפינת הרחוב.
אני אוהבת להזדיין. מה? לא כמו שפנפני אנרג'ייזר.
אני אוהבת כאב. מה? לא כזה שנגרם ממכה יבשה.
אני אוהבת צעצועים. מה? לא כאלה שנמכרים בחנות צעצועים.
אני אוהבת להיות על ארבע. מה? לא בשביל לנקות את הרצפה.
אני אוהבת שקושרים אותי. מה? לא כדי לקפוץ בנג'י.
אני אוהבת מסיבות בדסמ. מה? לא מסיבות של וניליים ואז תגיע השאלה מה זה וניליים (אנשים חמודים באמת).
טוב את האמת קצת התחרפנתי שם במהלך השבוע, אבל רוב הזמן מצליחה להתמקד בחומר הנלמד. שאר הזמן מרחפת לי אי שם בפנטזיה על סשן כזה או אחר.
הערב מסיבה ראשונה לשנה החדשה, כן ירבו השמחות. בסוף החודש מסיבת יומולדת וכבר מבשלת לי איזה סשן יומולדת קטן וחביב. פרטים בהמשך.
תודה לכל הפונים לגבי הפוסט הקודם.
שיהיה שבוע מקסים לכולנו.
