אז ינשופת המסיבות חגגה שוב. סשן פומבי, נראה לי שקצת התמכרתי לעניין.
אמרתי שלא אוריד חלק עליון וחזיה, משום מה מהר מאוד הבגדים נערמו על הספה. אז אמרתי.
אמרתי שלא גומרת בעמידה, אז הוכיחו לי אחרת. אחרי זה הוכיחו לי שאני גומרת גם על הספה בשכיבה, ילדה טובה.
ידיים קשורות למעלה מאחורי הצוואר, עומדת בפישוק רחב, קיפודים של אטבים על החזה וחיוך דבוק על הפנים. קוביות קרח טיילו לי על הגוף וכשהוצאתי את הלשון כדי לבקש קוביה בפה זה הצחיק אותו, כמו כלבלבה קטנה שמבקשת ממתק.
לא לבקש להוריד אטבים אחד אחד, אפילו שהאלטרנטיבה להוריד את כל הקבוצה ביחד לא נשמעת יותר טוב, זה כואב! וזה גם מצחיק! זה כואב מצחיק! נראה לי שבאותו שלב כבר לא ידעתי אם לצחוק או לצעוק ויצא משהו באמצע. תודה למסשן :)
לצערי לא יכולתי הפעם לספוג ספנקים והצלפות בגלל הגב התפוס. דרך אגב היום הגב קצת פחות כואב, גם בגלל הסשן? מי יודע איך הגוף שלי מתנהג, אני הפסקתי לתהות לא מזמן.
מסיבה אינטימית עם סשנים מדהימים ואנשים מדהימים לא פחות.
היום בבוקר בשעת המבחן די התרכזתי בכאב בדגדגן והרטטים שעברו בפטמות מדי פעם, זכרון של כאב מאתמול. נראה לי שאהפוך את זה למנהג, סשן לפני מבחן כדי להתמקד יותר טוב. קיבלתי את הציון השני הכי גבוה בקורס.
עדיין חרמנית, רוצה וכל כך צריכה את השליטה. מתמסטלת רק מריח של פלוגר או מגע בגוף, קול שלוחש לי באוזן מה לעשות או משיכה בשיער. הצורך בוער בי, רוצה לעוף בספייס.
יום שישי, תגיע כבר כי אז מתחילה את חגיגות יום ההולדת בסשן מיוחד. פרטים בהמשך.
