סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משקפיים סגולים

ולפעמים וורודים כי בא לי
לפני 8 שנים. 18 במרץ 2016 בשעה 20:28

פתאום חשבתי על נושא ההשתחררות שלי, ההקשבה לגוף והשחרור שאני נותנת לעצמי בנושא הגמירות, בעצם לא רק בנושא הזה.

בתחילת דרכי בכלוב לקח לי בממוצע 20 דקות פלוס כדי לגמור. לא היו הרבה גמירות עם השפרצות ולא כי לא רציתי אלא בגלל שלא הייתי קשובה לעצמי ולא שחררתי. זכורים לי מספר מקרים שהצלחתי לעייף את השולט ועדיין לא גמרתי. לאחר מכן הגיעו הצעצועים והגמירות הגבירו את הקצב. אולי זה גם תלוי במיומנות האצבעות שנגעו בי אבל זה נושא לדיון אחר. לקח לי זמן להפתח ולהרגע. לאחרונה שמתי לב שלא משנה באיזו סיטואציה או תנוחה או עם מי אני נמצאת בפרטי או בפומבי, תוך דקות ספורות אני פשוט גומרת. לא חושבת, לא שמה מעצורים, נותנת לעצמי שחרור מלא. לא מסתתרת מאחורי מחשבות פלצניות ועושה מה שטוב לגוף שלי, תהליך שעברתי בשנתיים האחרונות מאז שאני פה. שמתי לב גם לעובדה שאני גומרת מחדירה וזה בהחלט מפליא אותי כל פעם מחדש כי אף פעם לפני כן לא חוויתי את זה. מאחלת לכל אחת מכן הקשבה מלאה לגוף שלכן ולדעת מה עושה לכן טוב ופשוט לזרום עם התחושות. אל תשכחו את המגבת! :)

שוכבת על המיטה, על הגב, קשורה ומפושקת. כיסוי עיניים ואזניות. המשך הפנטזיה בשליטתך. מחכה.

סופ"ש מעולה לכולנו.

 

 

פני הים -
לפעמים...לא מספיק להקשיב לגוף
צריך גם, לא להקשיב לראש...:)

לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י