לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 18:24
בזמן האחרון אני מרגישה שתכף אני נופלת לתהום או לים. מעדיפה לחשוב שאני על ספינת שודדי ים, הולכת על הקרש ותכף אפול לים הסוער והגועש. בסיפור שלי לא יגיע איזה פיטר פן ויתפוס אותי באמצע הנפילה, אני פשוט אפול.
הקצה הזה מלחיץ אותי, אבל מצד שני גם מאתגר ומגרה. זה לא בקטע של לעשות טעות שאצטער עליה לאחר מכן. אז אולי אני קלת דעת לאחרונה אבל כל עוד זה עושה לי טוב אני אמשיך בדרך הזו. רוכשת עוד נסיון ומבינה יותר טוב את עצמי ומה מניע את הראש הסוטה שלי.
אז אחרי שקצת נעלמתי, חוזרת שוב לשגרה והולכת לבלות את הסופ"ש במסיבות.
מחכה שפסח יגמר כי שונאת את החג הזה. הסיבות שמורות במערכת.
והנה שיר שבדיוק מתאים לאווירה של הפוסט, אמנם לא 80 אבל כמעט.
