לפני 8 שנים. 30 באפריל 2016 בשעה 19:33
תמונות מרצדות, אני קשורה, מוצלפת, נחדרת, מוצצת, כואבת.
אך תמיד חסר שם משהו, מעין ריקנות, קליפה ריקה מתוכן, משהו משמעותי חסר לי.
האש תמשיך לבעור בי, כי היא התחילה לבעור ואין לה סוף, היא לא תכבה.
גומעת בצמא את המראות, עוצמת את עיניי ומפנטזת את עצמי במקום שבו רוצה להיות.
אני לא הבערתי את האש, אך היא שורפת אותי מבפנים.