סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משקפיים סגולים

ולפעמים וורודים כי בא לי
לפני 8 שנים. 5 במאי 2016 בשעה 19:56

כשאתה מלפף את החבל סביב השדיים שלי, מלפף ומהדק, מרגישה את עצמי הולכת ומתכנסת לתוכי, למקום הזה שלי עם החבלים ובלי המחשבות. 

מלפף ליפוף אחרון ואז הקטע הכי טוב בקשירה, מושך חבל למטה לכוס ולחריץ, מושך לכיוון הגב ואני מרגישה אותו, הו כמה שאני מרגישה אותו שם בין הרגליים. הוא בא לי בטוב הליפוף האחרון שלך. הידוק אחרון ואני כבר עפה, רק מהחיכוך הטוב הזה שיושב בדיוק על הדגדגן ובדיוק על פי הטבעת. כל תזוזה שלי מאותו רגע מלווה בהרגשה הכה נעימה של החבל. הוא כבר מתאחד עם הגוף שלי כך שבסוף הסשן אני ממש מרגישה שאני מקלפת שכבה ממני ברגע שאני מושכת את החבל מבין רגליי. שם לי מצבטים ומבקש שאעמוד על ארבע. המצבטים נוגעים לא נוגעים במזרון ואתה מצליף. חגורה קיין ופלוגר. 

זרמים קטנים עוברים לי על הדגדגן ואני מגורה, מוכנה לגמור. אתה דוחף לי את הדילדו לכוס ומזיין לי את הפה. גונחת לך על הזין וגומרת, משפריצה ושוב גומרת במין שרשרת כזו שלא נגמרת. נותן לי ספנקים קטנים על החזה תוך כדי, הפטמות עדיין רגישות מהמצבטים שהיו עליהן קודם לכן וכל ספנק כזה מרעיד אותי מכאב. כבר מפסיקה לספור כמה פעמים גמרתי ואז אתה גומר לי על הפנים. הכוס שלי עדיין רוטט ופועם. כבר לא מרגישה את החבלים אבל הם עדיין שם ועוטפים אותי, מלווים אותי עד הסוף. 

מרגישה שחרור אחרי הסשן, כל ההתמודדיות החיצוניות מתגמדות. באותו הרגע זה רק אני והחבלים ואני בידיך, בידי הקושר.

השיר מתאים למה שמרגישה בריחוף (לאלה שתוהות למה בחרתי בשיר).


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י