לפני 8 שנים. 12 ביוני 2016 בשעה 7:21
צועדת בין אור וצל, פריחה צהובה, סגולה על המדרכה.
שמה לב לפרטים, הכל כל כך צלול באור השמש של הבוקר.
מקשיבה למילים של השירים, מקשיבה ללב שלי פועם.
צביטה בלב כי הכל היה יכול להיות עכשיו אחרת.
אני אתגבר, אני תמיד שורדת.
לא בורחת מהאחריות שלי על עצמי.
הסוכר מאוזן, אני מתוקה מאוזנת.
אך לפעמים אני כה עייפה ורק רוצה להניח את הראש במקום בטוח.
ממשיכה לצעוד.