לפני 4 שנים. 30 בינואר 2020 בשעה 18:06
לפעמים כשהכל כבר יותר מדי לי אני צריכה לבכות. זה יכול להיות מסרטון עצוב או סרט מצויר או סתם דרמה מטופשת. זה גם יכול להיות מעצבים או אחרי כמה אורגזמות.
השחרור שבא עם הדמעות מנקה אותי מכל המחשבות השליליות ואז אני יכולה לנשום שוב.
מרגישה כרגע כמו קפיץ שעומד להשתחרר, מתחתי את עצמי יותר מדי ותכף אשבר.
ממש עכשיו הייתי צריכה סשן כואב ולאחריו חיבוק עוטף. בטוחה שהדמעות היו מגיעות איפהשהו באמצע.
מכיוון שאין לי כרגע סשן אז אני אוכלת שוקולד לפחות קצת מתוק לי.
לא ממורמרת, סתם שבוע קשה שכמעט נגמר, לצערי עובדת מחר בבוקר אבל לאחר מכן קצת מנוחה.
שכחתי שיש סדום במוצ"ש, תוך שניה השתפר המצב רוח.
סופש נעים וחמים לכולנו.